נתגלו חמש תחנות אבני מיל לאורך תוואי דרך הבשמים בנגב בין מצד גרפון למצד מחמל
(פורסם ע"י גלעד כרמלי, ב- 25.2.18 באתר Ynet)
צוות של בית הספר שדה שדה בוקר גילה מקטע שלא היה מוכר עד כה ב"דרך הבשמים" ההיסטורית. גילוי המקטע, שאורכו כשבעה קילומטרים, הושלם בסוף השבוע האחרון במהלך מסע לשחזור הדרך בהובלת בית הספר שדה במדרשת שדה בוקר, מועצה אזורית אילות ומרכז מדע ים המלח והערבה.
את המקטע החדש מסמנות חמש תחנות של אבני מיל רומיות שהתגלו בשטח. אבני המיל מוכיחות כי מדובר בתוואי הדרך שחיברה בין מצד מחמל שעל שפת מכתש רמון לבין מצד גרפון. למעשה, הקטע החדש שהתגלה מחבר בין שני מקטעי הדרך שהשתמרו היטב – האחד במכתש רמון והשני באזור העיר הנבטית עבדת.
הממצאים הראשוניים שמעידים על קיומו של המקטע התגלו לפני כשבועיים, במהלך יום הכנה שערך זיו שרצר, רכז ההדרכה של בית הספר שדה שדה בוקר עם צוות מדריכים לקראת טיול בשטח. "נשארו לנו כמה שעות, אז הלכנו לסקור את השטח. הנסיעה לשם נוראית, דרך חתחתים, ועד שהגענו כבר היה מאוחר. אמרנו שנלך חצי שעה, ואז נחזור עוד חצי שעה", מספר שרצר.
"הגענו לאוכף הנמוך והיה לנו ברור לגמרי שזו הדרך, אבל נגמר לנו הזמן והתחלנו לחזור איתה. ואז לפתע ראינו שלוש אבני מיל, ואז פתאום עוד אבן מיל. אבל עדיין לא היה לנו ברור איך הדרך ממשיכה, כי אפשר להגיע אל מצד גרפון גם דרך נחל מחמל ממזרח וגם דרך נחל חווה ממערב", הוא מוסיף. בהמשך, מצא שרצר גם בסיס של אבן מיל – מה שחיזק את דעתו שהדרך פנתה מערבה.
בסקר שטח שערכו בעבר זאב משל ויורם צפריר, אז מדריכים בבית הספר שדה שדה בוקר ולימים פרופסורים לארכיאולוגיה, הם העריכו כי הדרך המשיכה ממצד מחמל דווקא מזרחה, דרך נחל מחמל. "נכתב בסקר כי הם העריכו את זה על סמך ניתוח טופוגרפי בלבד ולא על סמך ממצאים", מסביר שרצר.
"ניסינו לעשות ניתוח שיפועים מצטברים (Least-Cost Path) באמצעות GIS וזה חיזק את הטענה של משל וצפריר, אבל ראינו שההבדלים בין הדרכים אינם משמעותיים מבחינה טופוגרפית. אז חשבנו על נוחות ההליכה – מה שאנחנו מכירים מאופן ההליכה של הבדואים וגם של בעלי החיים", הוא מוסיף. "לכן הדרך המערבית נראתה לנו טובה יותר כי היא עוברת בפחות ערוצי נחלים. הקטע של נחל חווה אמנם מאוד לא נוח להליכה, אבל זה קטע קצר מתוך 7 הקילומטרים של הדרך. השיקולים שלנו היו הגיון ההליכה של הנבטים".
לקראת סיום המסע לשחזור הדרך בשבוע שעבר, כאמור, גילו חברי הקבוצה שתי תחנות נוספות של אבני מיל. זאת לאחר שצעירים שעושים שנת שירות בבית ספר שדה שדה בוקר ספרו צעדים בדרך, כדי לדעת היכן בדיוק יש לחפש אבני מיל נוספות. "זו הייתה עוד הוכחה על הוכחה", מוסיף שרצר. על אחת מאבני המיל אף נתגלו כתובות לטיניות שטרם פוענחו, ובאזור אף נמצא קטע דרך רחב – כמו בקטעים אחרים של דרך הבשמים הנבטית אשר נסללו מחדש על ידי הצבא הרומי.
"זה קטע שבעצם נעלם מעיני החוקרים למשך 50-40 שנה, מאז הסקר האחרון שעשו", מסביר ההיסטוריון והארכיאולוג פרופ' חיים בן דוד מהמכללה האקדמית כינרת, שהדריך את המסע ואף גילה חלק מאבני המיל בעצמו. "אין ספק שעכשיו אנחנו הולכים על הנתיב האמיתי של הדרך. זה מאוד מרגש, זכינו כאן לעוד גילוי ועוד גילוי". לדברי בן דוד, יש לזמן כעת את רשות העתיקות כדי להכריז על האתרים באופן רשמי.
"חקרו פה בעבר והפכו כל אבן, אבל כנראה לא בדקו את האפשרות השנייה. לדעתי אם היו הולכים שם היו מוצאים", מוסיף שרצר. "בסקר נכתב שהקירות תלולים מדי בשביל שהדרך העתיקה תעבור שם, ולכן גם חוקרים אחרים בהמשך לא בדקו את האפשרות הזו".
אבי עטר, מנהל בית הספר שדה במדרשת שדה בוקר, אמר כי "אנו שמחים לחדש ולגלות קטע על דרך הבשמים שלא היה מוכר קודם לכן. זהו המשך של עשרות שנים אחרי התיעוד שנעשה גם על ידי מדריכי בית ספר השדה, זו פיסת הפאזל שהייתה חסרה בעבודה המרשימה שהם עשו. במשך שנים לא גילו את אבני המיל, וצוות בית הספר שסורק את השטח ומטייל בו בכל הזדמנות הצליח להתחקות אחר הדרך שכנראה הייתה הדרך המקורית".
"דרך הבשמים" היא אחת מדרכי המסחר החשובות והידועות בעת העתיקה. הדרך עברה לאורך של כ-2,000 ק"מ וחיברה בין דרומו של חצי האי ערב לבין נמל עזה שלחופי הים התיכון. הדרך קיבלה את שמה בזכות הבשמים – בעיקר מור ולבונה – שהועברו בה בדרכם מהמזרח אל המקדשים באירופה.
