מחקר שנערך לאחרונה אשר כותרתו "בין גאולניטיס להיפוס: הכביש הרומי בדרום רמת הגולן" פורסם בכתב העת תל אביב על ידי אדם פזוט, מיכאל אייזנברג ומיכאל אזבנד.

מחקר זה מביא תובנות חדשות לגבי הסלילה והשימוש בכביש הרומי בדרום ומרכז הגולן, השופכים אור על משמעותו ההיסטורית והמנהלית.

להלן הממצאים העיקריים מהמאמר:

• המחקר משתמש במגוון מתודולוגיות, מניתוח מרחבי ועד סקרים וחפירות, בשילוב נתונים חדשים ומידע ארכיוני.
• גישה מקיפה זו אפשרה סינתזה מפורטת של הנוכחות הצבאית הרומית באזור הגולן.

2. בנייה והקשר היסטורי:

• הכביש נבנה במאה ה-2 לסה״נ, עם עדויות המצביעות על אבני מיל אשר הונחו בתקופת מרקוס אורליוס ולוקיוס ורוס בשנת 162/1 לסה״נ.
• בנייה זו הייתה חלק ממאמץ גדול יותר של בניית כבישים ותחזוקה, הקשורה אולי להכנות למלחמה הפרתית (163–167 לסה״נ).

3. משמעות גיאו-מרחבית וצבאית:

• הכביש שימש כחיבור נוסף בכיוון מזרח-מערב בין נמלי הים התיכון ותוככי סוריה, והגביר את היכולת הלוגיסטית, הצבאית והמנהלית.
• המחקר מדגיש את מיקומו האסטרטגי של הכביש ואת חוסר המתאם שלו עם יישובים יהודיים סמוכים, ומצביע על אילוצים טופוגרפיים או שיקולי ביטחון מכוונים.

4. מערכת מגדלי השמירה:

• המחקר מזהה רשת של מגדלי שמירה לאורך הכביש, אשר נבנו במקביל לכביש במאה ה-2, או אולי במאה ה-3 לספירה, תארוך בטוח יותר.
• מערכת מגדלי שמירה זו מעידה על מאמץ מתואם באבטחת דרכים ומעקב.

הממצאים הללו מספקים הבנה מעמיקה יותר של התשתית הרומית ברמת הגולן והשלכותיה הרחבות על האסטרטגיה הצבאית והמינהל האזורי הרומי.

לקריאה נוספת: Pažout, A., Eisenberg, M. & Osband, M. (2024). Between Gaulanitis and Hippos: The Roman Road in the Southern Golan Heights in Context, Tel Aviv, 51:1, 95-117, DOI: 10.1080/03344355.2024.2327802